החלטה בתיק בש"א 627/07

בית הדין הארצי לעבודה

א.מ.י. קרמיקה פרמה (2004) בע"מ                                            המבקשת

מלכי ישראל יעקובוביץ                                                                   המשיב

בפני: השופט יגאל פליטמן, השופטת נילי אדר, השופט שמואל צור

          נציג העובדים מר יצחק ברק, נציג המעבידים מר חיים קמיניץ

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין

ה ח ל ט ה

השופט שמואל צור

1.         לפנינו בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין של בית הדין האזורי בבאר-שבע (סגנית הנשיא יהודית גלטנר-הופמן; עב 3177/05), בו חויבה המבקשת לשלם למשיב פיצויי פיטורים בסך 31,250 ש"ח, פדיון דמי הבראה בסך 4,452 ש"ח, פדיון חופשה שנתית בסך 9,537 ש"ח והוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 5,000 ש"ח. הבקשה מתייחסת לעיכוב ביצועו של פסק הדין בכל הנוגע לפיצויי הפיטורים בלבד.

2.         המבקשת הינה חברה העוסקת באספקת ומכירת ציוד וחומרי בניין. המשיב עבד בשירות המבקשת כמנהל מחסן החל מיום 1.1.99 ועד ליום 31.3.05. המשיב התפטר, אך ביקש מהמבקשת לשלם לו פיצויי פיטורים המגיעים לו, לטענתו, על פי סעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג- 1963 (להלן- החוק).  עוד עתר המשיב לחייב את המבקשת לשלם לו תמורת הודעה מוקדמת, שכר עבודה, פדיון דמי הבראה, פדיון ימי חופשה וסעדים כספיים אחרים המגיעים לו, לטענתו, בשל תקופת עבודתו אצל המבקשת וסיומה. המשיב טען כי עזב את מקום עבודתו לאחר שהואשם בגניבת סחורה. לטענתו, הוא הודיע למבקשת ולמנהלה כי אין בכוונתו להמשיך לעבוד כל עוד תלויה נגדו תלונה והוא רואה עצמו כמפוטר. לטענתו, לאחר שהתברר כי התלונה שהוגשה נגדו נסגרה בשל חוסר ראיות, לא ניתן לדרוש ממנו להמשיך לעבוד במבקשת ועל כן יש לראותו כמתפטר בדין מפוטר, לפי סעיף 11 לחוק. המבקשת טענה כי המשיב אינו זכאי לפיצויי פיטורים, שכן נטש את מקום העבודה לאחר שעלה החשד כי גנב ממנה משטח של מיכלי דבק. לטענתה, בנסיבות אלה המשיב אינו זכאי לפיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת. עוד טענה המבקשת כי שילמה למשיב את כל המגיע לו עבור זכויותיו האחרות. על רקע מחלוקת זו השאלה המרכזית אשר עמדה לדיון בבית הדין האזורי היתה נסיבות סיום העסקתו של המשיב לעניין זכאותו לפיצויי פיטורים ולדמי הודעה מוקדמת.

3.         בית הדין האזורי קיבל את תביעת המשיב בחלקה. בית הדין קבע כי המבקשת לא הוכיחה כי המשיב אכן ביצע את המעשה המיוחס לו. ממכלול העדויות שנשמעו בפניו, הגיע בית הדין למסקנה כי התקיימו נסיבות המצדיקות התפטרותו של המשיב תוך זכאות לפיצויי פיטורים לפי סעיף 11 (א) לחוק. כפועל יוצא מכך, פסק בית הדין האזורי כי על המבקשת לשלם למשיב פיצויי פיטורים. עוד חייב בית הדין את המבקשת לשלם למשיב פדיון דמי הבראה ופדיון ימי חופשה. יתר תביעות המשיב נדחו. 

4.         המבקשת ערערה על פסק הדין ובמקביל הגישה לבית הדין האזורי בקשה לעיכוב ביצועו. בהחלטה מיום 2.9.07 דחה בית הדין האזורי את הבקשה ומכאן הבקשה לעיכוב ביצוע שבפנינו.  

5.         המבקשת טוענת כי סיכוייה לזכות בערעור מצויינים. לטענתה, המשיב טען לאורך כל הדרך כי פוטר מעבודתו ולא כי התפטר בנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים ולפיכך לא היה כל מקום לפסוק לו פיצויים כאמור. עוד טוענת המבקשת בית הדין החיל על המקרה דנן הלכות שהתייחסו להתפטרות עובד לאחר שנחשד בגניבה בעוד שבענייננו, המשיב התפטר עוד קודם להגשת התלונה. מוסיפה המבקשת וטוענת כי סיכוייה להיפרע מן המשיב במקרה בו יתקבל ערעורה אינם גבוהים. לטענתה, במהלך עדותו בבית הדין האזורי העיד המשיב כי מצבו הכלכלי קשה וכי חשבונו בבנק הוגבל. לטענתה, גם באתר המידע הרשמי של בנק ישראל, מופיע שמו של המשיב כלקוח מוגבל עד לאמצע שנת 2009. לאור מצבו הכלכלי הקשה של המשיב, כך טוענת המבקשת, אם לא יעוכב ביצוע פסק הדין קיים חשש שלא יהיה באפשרותה להשיב את המצב לקדמותו אם הערעור יתקבל.

6.         המשיב מתנגד לעיכוב ביצוע פסק הדין וטוען כי יש לפעול על פי הכלל שהגשת ערעור אינה מעכבת ביצועו של פסק דין, במיוחד כאשר מדובר בחיוב כספי. המשיב טוען כי בעקבות פסק הדין, אשר ניתן כשנתיים לאחר הגשת התביעה, נפתח נגד המבקשת תיק הוצאה לפועל, אך עד היום לא הצליח לעקל נכסים או לגבות כספים מהמבקשת. לטענתו, עיכוב ביצוע פסק הדין יגרום לכך שהמבקשת תמשיך לרוקן נכסים ולהעבירם לחברות אחרות או לאנשים אחרים. עוד טוען המשיב כי המבקשת לא הניחה תשתית עובדתית מספקת באשר למצבו הכלכלי. בתוך כך מדגיש המשיב כי הוא אדם מן הישוב, העובד ומתפרנס בכבוד (שכרו עומד על סך 4,500 ש"ח לחודש) ואשתו עובדת כאחות בבית החולים ומשתכרת סך של 8,000 ש"ח לחודש. לטענתו, עובדות אלה שוללות את החשש שהמבקשת לא תוכל להיפרע ממנו אם יתקבל ערעורה.  מוסיף המשיב וטוען כי סיכויי הערעור של המבקשת אינם גבוהים שכן מדובר בפסק הדין מנומק ומפורט כראוי הנתמך בעדויות שנשמעו בפני בית הדין האזורי ועל כן אין להיעתר לבקשת המבקשת.

7.         הלכה פסוקה היא כי מי שזכה בדינו זכאי לממש את פרי זכייתו באורח מיידי והגשת ערעור אינה מעכבת את מימושו. עיכוב ביצוע של פסק דין הוא בבחינת החריג, במיוחד כן כשהמדובר בחיוב כספי (ע"א 7221/01 י.ג. רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ' שובל (נ.י.ב) שווק מוצרים והפצתם בע"מ ואח', פ"ד נב(4), 178, 181; ע"א 2271/05 אריבן מהנדסים ויועצים בע"מ - אנדריאס מאיר בע"מ ואח', מיום 27.7.05; א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שמינית, תשס"ה) 623). על כתפי המבקש מוטל נטל השכנוע לקיומם של סיכויי ערעור גבוהים, ומאזן הנוחות, היינו קיומו של נזק - שאינו ניתן להשבה אם יתקבל הערעור - (ע"א 774/04 "אריה" חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' שריקי, לא פורסם; רע"א 680/05 שומרה חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון המנוחה בתיה ממו ז"ל, לא פורסם).

8.        לאחר שבחנו את טענות הצדדים, לרבות פסק הדין של בית הדין האזורי, הגענו לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה. אומנם טענות המבקשת בדבר מצבו הכלכלי הקשה של המשיב אינן נסמכות בראיות כנדרש. עם זאת, הערעור מעלה טענות כבדות משקל נגד המשיב עליהן יש לתת את הדעת במסגרת הערעור. בנסיבות אלה, המבקשת תפקיד את תשלום פיצויי פיטורים לזכות המשיב בקופת בית דין זה תוך 15 ימים מיום המצאת החלטה זו או שתפקיד - תוך אותו פרק זמן - ערבות בנקאית בגובה החיוב. אם לא יופקד הסכום או ערבות, יעמוד החיוב שבפסק הדין בעינו, בלתי מעוכב. הוצאות בקשה זו יובאו בחשבון במסגרת פסק הדין בערעור.